דרכי טיפול ואיך להתמודד עם המחלה- פוסט רופא מס'2

לקח לאפרים טיפה זמן כדי ל"עכל" את הבשורה אבל אני חושב שהוא הבין שהוא עשה את זה לעצמו.
הסברתי לאפרים שרק בעזרת דיאטה(ראו תפריט לדוגמא שהצעתי לאפרים בתחתית הפוסט) ואיזון קפדני של רמת הסוכר בגוף בשילוב עם ספורט והתעמלות קבועה הוא יוכל לנצח את המחלה.

בסכרת מסוג 2(מהסוג שיש לאפרים) הבעיה העיקרית היא לא חוסר של אינסולין(כמו בסוג1) אלא חוסר תגובה של הרקמות השונות בגוף לאינסולין המופרש מהלבלב. לסכרת זו יש נטייה משפחתית חזקה יותר מאשר סכרתמסוג 1 אך היא קרושה גם לעיתים קרובות להשמנת יתר.

הטיפול בבסכרת יכלול דיאטה והרדה במשקל(אם יש עודף משקל, כמו במקרה של אפרים) בתרופות שילקחו דרך הפה(כגון גלובן,נובונורם) וע"י הזרקת אינסולין.

הבעיות עם סכרת בדר"כ כוללים פגיעה בכלי דם קטנים,פגיעה ברשתית העין,פגיעה במערכת העצבים וכן פגיעה בכלי דם גדולים המתבטאת במחלות לב,אוטמיים מוחיים(במקרה קשים) ובפגישה בעורקים של הרגליים.

הסכרת זה מחלה שלא ניתן לרפא, אך ניתן בעזרת טיפול נכון לאזן רמת הסוכר בדם על ידי טיפולים(התרופות) שהוזכרו.
מחקרים רבים הראו שבעזרת שמירה על משך זמן רב של איזון בגוף מפחית באופן משמעותי את הסיבוכים ומאריך חיים.


כמו כן בסכרת יש צורך בניטור של רמות הסוכר בדם במהלך היום על מנת להגיע לאיזון קפדני, וזה דורש שיתוף פעלה בין החולה לביני ובין אולי גם דיאטנית ואני מקווה מאוד שנקבל את שיתוף הפעולה הזה מאפרים.

שלא כמו בסכרת מסוג 1, לפעמים בסכרת 2 יש אפשרות לעבור לטיפול בתרופות הנלקחות דרך הפה לאחר שרמות הסוכר מאוזנות.

אני מאוד מקווה שאפרים ישמור על עצמו וינסה לשמור על הדיאטה וההתעמלות וימשיך לשתף פעולה איתי ועם שאר הרופאים.

ארוחת בוקר
לחם שיפון עם גבינת עזים או אבוקדו, או ביצה קשה + סלט ירקות, דגש על ירקות ירוקים. להוסיף 1 כף פשתה טחונה.
9:00 ארוחת ביניים: ½ תפוח / 2 גבעולי סלרי / גזר.
11:00 ארוחת ביניים: ארטישוק מאודה / יוגורט ביו / חופן אגוזי פקאן 1.
כמחצית השעה לפני ארוחת צהריים, 1 כף סיבי פסיליום בתוך מים או מיץ, לערב ומיד לשתות.
13:00 ארוחת צהריים: מנת חלבון מהצומח: קטניות / טופו + דגנים + ירקות מבושלים / סלט חי עם שמן זית.
או מנת דג + סלט. תוספים: חומצות שומן, ויטמין E , קואנזים Q10, וכו',
15:30 ארוחת ביניים: פרי או ירק
18:00 ארוחת ביניים: ½ אשכולית / אפרסק / מלון, לצרף חופן שקדים או אגוז מלך.
20:00 ארוחת ערב: דגנים מלאים, קטניות, ירקות מבושלים וחיים. או סלט + קטניות. '

שתייה מרובה במשך היום כולל תה צמחים לאיזון רמת הסוכר, רצוי שהשתייה לא תהיה בסמוך לארוחות ע"מ לא לפגוע בתהליך העיכול.

להתראות בינתיים.

גורמי סיכון למחלה-פוסט רופא מומחה מס'2

גורמי סיכון

במחצית השנייה של המאה ה- 20 ובראשית המאה ה- 21 אנו עדים לאחוזים גדלים והולכים של חולי סוכרת מבוגרים (סוג 2) בעולם המערבי ובישראל. מספר חולי הסכרת בישראל מגיע למימדים של מגיפה ממש, הרבה יותר מחולי האיידס שסביבם נעשה רעש גדול. בשנים האחרונות הסכרת מתגלה אצל 6-8% אחוז בקרב האוכלוסיה כאשר בגילאים מבוגרים יותר (35 ומעלה) עולה שכיחותה ל-15%. שיכוחות הסכרת נמצאת בעלייה מדאיגה בשנים האחרות. הסיבות העיקריות לעלייה הן בין היתר: עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורך (צריכה מרובה של מזון מעובד ועתיר פחמימות) הגורם לעלייה במשקל וארח חיים. סוכרת מסוג 1 פוגעת באנשים צעירים יחסית (1-45 שנים), ובעיקר בגיל ההתבגרות. אם כי מחלה זו מתפרצת גם אצל אנשים מבוגרים יותר. הסיבה לא ברורה לחלוטין, אך לתורשה, לזיהומים ויראליים ולתגובות של המערכת החיסונית יש תפקיד עיקרי בהתפרצות המחלה.

סכרת מסוג 2 מתפתחת בשלב מאוחר יותר של החיים בד"כ אחרי גיל 40. בסוג זה של סכרת התרשה מהווה תפקיד חשוב מאוד. כמו כן קיימים גורמים סביבתיים כגון: עודף משקל, שינוי בהרגלי החיים, מצבי לחץ ועוד. לא קיימת עדיין תרופה שתרפא כליל את מחלת הסוכרת. עיקר הטיפול מתבסס על השגת רמות סוכר בדם, שתהיינה מאוזנות ככל האפשר. ככל שרמות הסוכר קרובות יותר לערכים המאוזנים, כך משתפרת הרגשתו של הסוכרתי. הוכח מעל לכל ספק ששמירה על רמות סוכר תקינות בדם מפחיתה במידה משמעותית את הופעת הסיבוכים המאוחרים ואת חומרתם.

המשימה:סכרת-פוסט חולה מס'2

באמת שאין לי משהו נגד רופאים אבל איך זה שכל פעם שפונים אליהם בבעיה זה אף פעם לא נגמר בבשורות טובות? למרבה הצער, כך גם הפעם. לאחר שסיפרתי לו על מצבי, הוא הסביר לי כי אכן עקב גילי, עודף המשקל, התסמינים מהם אני סובל והיסטוריית מחלת הסכרת במשפחתי אני בהחלט מועמד בסבירות גבוהה לחלות במחלה. הוא ערך לי מספר בדיקות: בדיקה לאחר צום ובדיקת העמסת סוכר- עליהן לא ארבה במילים.

מהבדיקות עלה כי אכן רמת הסוכר אצלי היא מעל הממוצע וכיסביר להניח שאני סובל ממחלת הסכרת סוג 2. לצורך העניין ההבדל העיקרי בגדול בין סכרת סוג 1 וסוג 2 הוא שסוג אחד היא פחות נפוצה ומופיעה בד"כ אצל בני-אדם מתחת לגיל 30.

הרופא הסביר לי בנעימות כי מעכשיו אני חייב לערוך סדר רציני באורח החיים שלי. בהתחלה נבהלתי מעט מהעובדה שכעת אני אאלץ לנטר את שיעור הסוכר בגופי באמצעות דקירות תכופות לצורך דגימת דם וליטול אינסולין ותרופות נוספות בכדי לאזנו, אבל עוד יותר נחרדתי לשמוע שמעכשיו אצטרך לבחון בקפידה כל דבר שאוכל ולעקוב אחר הערך התזונתי של כל פריט מזון... כלומר, אין יותר סופגניות בצהריים או שקית של עוגיות באמצע הלילה. אפילו יותר מכך מעכשיו עליי להיות בדיאטה המלווה בהתעמלות גופנית מתונה בכדי להוריד חלק מהקילוגרמים הלא רצויים. הרופא הסביר לי שמעכשיו והלאה לא הולך להיות קל ושעליי להקריב לא מעט מעצמי בתקופה הקרובה כדי להשתלט על המחלה. דבר אחד נצרב במוחי בתום הפגישה הזו והוא שעל כניעה לתענוגות וזילזול בבריאות משלמים ואני, לדאבוני הרב, הולך לשלם בגדול מאחר ואם לא אחולל שינוי מהותי בחיי שום תרופה ושום תוסף מזון לא יצילו אותו. כעת רק הזמן יראה כיצד אתמודד עם המשימה הקשה ביותר שנאלצתי אי פעם ליטול על עצמי.

סכרת-היסטוריה-רופא מומחה פוסט מס'1

המילה סוכרת מקורה ביוונית עתיקה ופירושה "לעבורדרך" היא מתייחסת למעגל הקסמים
של צמא מוגברוהשתנה מרובה שגורמת לאדם לחוש כמו משאבת מיםמצידה האחד נשאבים
נוזלים ומצידה האחר מופרשיםנוזלים. השם המלא של סוכרת - DIABETES MELLITUS,
מתאר חלק מהתסמינים העיקריים שלה. MELLITUS בלטינית פירושו "ממותק בדבש", והוא
מתייחס להימצאות סוכר בשתן, סימפטום שהרופאים בזמן העתיק תארו לעיתים קרובות,
ואבחנו אותו באמצעות טעימת השתן. עד למאה ה- 20, הסוכרת הייתה מחלה שלא היה לה
טיפול רפואי. הרופאים המליצו לחולי הסוכרת להתעמל, לשמור על משקל תקין ולשנות את
הרגלי האכילה, אבל ברוב המקרים מצב הסוכרתיים הלך והדרדר בהדרגה, ותוחלת חייהם
מאז גילוי המחלה הייתה כשנה. מצב זה השתנה בשנות העשרים של המאה, עם סדרה של
גילויים שפיתוחם נמשך בהתמדה. בשנת 1869, גילה רופא גרמני בשם פול לנגרהנס ,
שבלוטת הלבלב ברוב בעלי החיים מכילה אלפי אזורים שבהם קיימות רקמות מיוחדות,
שונות מהרקמות הרגילות, שנקראו על שמו "איי לנגרהנס".

בשנת 1890 פיזיולוג גרמני בשם אוסקר מינקובסקי ביצע ניסויים בכלבים,
שהוכיחו שחומרים כימיים שנלחמים בסוכרת מיוצרים בלבלב. בשנת 1901,
הרופא הפתולוג יוג'ין אופי איתר את החומרים הכימיים
שמיוצרים באיי לנגרהנס, וביסס את ההנחה שהסוכרת מתפתחת כאשר פעילות התאים
נפגמת או נפסקת לחלוטין. בשנת 1921, הצליחו הרופאים בנטינג, בסט, קוליפ ומק'לאוד,
ארבעה חוקרים שעבדו באוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד ולמצות את החומר הכימי
שמופרש על ידי הלבלב.

התמצית, לה קראו "תמצית בנטינג", שאנו מכירים כיום בשם אינסולין, הייתה התרופה
היעילה הראשונה לטיפול בסוכרת. היא גרמה להצלת מיליוני בני אדם ובזכותה הוענק
למגלים פרס נובל לרפואה בשנת 1923. המחקר שתכליתו הבנה טובה
יותר של המחלה ושיפור הטיפול בה לא פסק. בשנות השמונים, הצליחו באמצעו שיטות של
הנדסה גנטית ליצור אינסולין , במקום למצות אותו מלבלב של בעלי חיים. ההתפתחות
העצומה בשיטות לבדיקות דם, נתנה לחולים אפשרות לבצע את בדיקות הדם בביתם
ולהשיג, בנוחות יחסית ועם כאב מינימלי תוצאות מדויקות של רמות הגלוקוז בדם ,
המאפשרות להם לנטר את מצבם בעצמם ולנהל אורח חיים רגיל. החוקרים עובדים עתה על
פיתוח אמצעים נוספים ושיפור שיטות קיימות כמו השתלת לבלב, השתלת משאבת אינסולין
ופיתוח שיטות לא פולשניות לבדיקת רמות הגלוקוז בדם.

רופא משפחה-פוסט'1-הפגישה עם אפרים

את אריק קיבלתי למרפאתי לראשונה מזה שנתיים.
הדבר הראשון ששמתי לב בנוגע אליו כשהוא נכנס היה עודף המשקל שלו, מיד צצו לי כל מני מחלות ובעיות שיכולות להגרם עקב עודף משקל,
אך כאשר אפרים התחיל לדבר ולספר לי מה קרה, הבנתי די מהר על מה מדובר.
אפרים סיפר שבזמן האחרון הוא חש צורך עז ללכת לשירותים ולשתות המון, וכמו כן יש לו ביד חתך שמסרב להגליד כבר שבועיים (דבר אשר אף פעם לא יכול להיות חדשות טובות).

לאחר ששמעתי כל מה שהיה לו לומר חששתי שזה סכרת.
כל התסמינים אמרו לי שזה כך.

שלחתי אותו לבדיקות הבאות כדי לאמת\להפריך את חששותי:
1.בדיקת רמת סוכר בגוף
2.בדיקת רמת סוכר לאחר צום
3.בדיקת רמת סוכר אחרי אכילת 75 גרם גלוקוז.


לאחר קבלת תוצאות הבדיקות התברר הרע ביותר, לאפרים יש סכרת מסוג 2.

אהלן, אני אפרים-פוסט חולה מס'1

אהלן, אני אפרים בן 62, נשוי פלוס שני בנים ובלוג זה נועד לתאר את סיפור מחלתי: מחלת סכרת ה-"בוגרים"- או בשמה המקצועי והקר: "סכרת סוג 2". המקרה שלי הוא כזה, כמו כל ישראלי ממוצע אני דיי הזנחתי את עצמי בשנים האחרונות, טוב למען האמת אי-אפשר ממש להזניח משהו שאף פעם לא טופח... מה לעשות שאני לא גדלתי על כל אותן מהפכות הבריאות שצצות להן כיום כל יומיים... אין דבר, לפעמים צריך פשוט להכיר בכורח המציאות, ואני, אדם ממוסד בעל עבודה תובענית פשוט לא יכלתי אף פעם לאפשר לעצמי להתמיד במונח הנקרא: "תזונה נבונה". בתור אדם שעובד בחברת שיווק מצליחה ורצינית לא יכלתי אף פעם להינות מהמופלגות שמרבית האנשים זוכים להינות מהן כגון: אכילת ארוחות חמות בבית או פשוט אכילת אוכל מגוון ובריא, לפעמים התקופות היחידות שבהם זכיתי לאכול ירקות היו ארוחות שישי אצל חמותי (הייתי רוצה לראות אתכם אומרים לא לאוכל שלה...ונשארים חיים).

את התזונה שלי ניתן לסכם במילה אחת למעשה: זבל, הרבה זבל, זבל מתוק ועסיסי... "ג'אנק פוד" במילים אחרות. לא היה דבר מזון שבא בשקית או בעטיפה שלא ניסיתי: בין אם זה עוגיות, צ'יפס, עוף מטוגן, חפיסות שלמות של שוקולד, מאפים מתוקים למינהם, פיצות, עוגות, המבורגרים....והרשימה רק מתארכת. בהתחלה למען האמת זה לא ממש הפריע לי אז אולי אישתי והחברים מהגדוד צחקו קצת על ה-"כרס" שלי שהמשיכה והמשיכה לתפוח אבל אלו רק בדיחות שלא נתתי שיפגעו בי. כשהקילוגרמים נערמים לאט זאת הסיטואציה הכי מפחידה לבנאדם כי השנים חולפות להן ובינתיים אתה לא שם לב אפילו איך הפכת ממקלון בצבא לגזע עץ אימתני היום. אבל לקראת גיל 50 הגוף מתחיל לעבוד לא כמו שרוצים, המשקל העודף מתחיל להעיק יותר ויותר ומבנאדם צעיר, בריא ומתפקד אתה מוצא עצמך כבנאדם מבוגר ועצל שמתקשה לעלות אפילו את מעט המדרגות לביתו מבלי להתנשף. אבל לא זה מה שהכי מפחיד, הדבר הכי קשה במצב הזה הוא כשאתה מתחיל להבין את חומרת העניין אבל זה כבר מאוחר מידי ופתאום את יודע כבר שאתה חולה ואת השעון לא תוכל כבר החזיר אחורה.... לפני מספר חודשים בערך, החלו החששות להתעורר לאחר שחתך שקיבלתי לאחר התעסקות עם פחית שימורים קשוחה, סירב לההיסגר ולהחלים במשך מספר שבועות, המקרה הזה יחד עם האורח חיים הלא כל כך בריא שאני מנהל גרמו לאישתי להתחיל ללחוץ עליי ללכת להייעץ עם רופא. אולם אני מעצם היויתי בנאדם רציונאלי ואפילו ניתן לומר אנטיהיפוכונדר ( מילה שאנשים שמפחדים מרופאים פחד מוות משתשמשים בה כדי להגדיר את עצמם במילים יפות...) סירבתי נמרצות לרעיון. אולם עם הזמן התחלתי להבחין שאני צריך ללכת לשירותים לעיתים תכופות מכרגיל, וזה יכול מאוד להעיק כשבאמצע ישיבה חשובה אתה מוצא את עצמך יותר זמן רץ לשירותים מאשר מקשיב. אז בעצם הבנתי שמשהו באמת לא בסדר והבנתי שאני אאלץ להיכנע לאישתי ולשקול ברצינות ללכת לרופא...

אפרים-תיאור המקרה

אפרים הוא גבר בן 62.
אפרים היה בצעירותו(בזמן השירות הצבאי) גבר חסון ונאה אך במהלך השנים לא שמר על תזונתו עקב עבודתו שחייבה אותו לשהות שעות רבות מחוץ לבית ולאכול בשעות לא מסודרות מאכלים עתירי פחממות ומלאי שומן מה שגרם לו להיות בעל עודף משקל של כמעט 25 קילו.
לאחרונה שם לב אפרים שיש לו פצע ביד שנגרם מחתך ישן שלא נסגר כבר שבועיים.
אפרים מרגיש מאוד עייף כבר בשעות המוקדמות של אחה"צ והוא מרגיש צמא בלי נפסק וצורך ללכת לשירותים כל הזמן.

פרטים אישיים:
שם: אפרים
גיל: 62
עיסוק: פנסיונר
משפחה: לאפרים אישה ושני בנים.