המילה סוכרת מקורה ביוונית עתיקה ופירושה "לעבורדרך" היא מתייחסת למעגל הקסמים
של צמא מוגברוהשתנה מרובה שגורמת לאדם לחוש כמו משאבת מיםמצידה האחד נשאבים
נוזלים ומצידה האחר מופרשיםנוזלים. השם המלא של סוכרת - DIABETES MELLITUS,
מתאר חלק מהתסמינים העיקריים שלה. MELLITUS בלטינית פירושו "ממותק בדבש", והוא
מתייחס להימצאות סוכר בשתן, סימפטום שהרופאים בזמן העתיק תארו לעיתים קרובות,
ואבחנו אותו באמצעות טעימת השתן. עד למאה ה- 20, הסוכרת הייתה מחלה שלא היה לה
טיפול רפואי. הרופאים המליצו לחולי הסוכרת להתעמל, לשמור על משקל תקין ולשנות את
הרגלי האכילה, אבל ברוב המקרים מצב הסוכרתיים הלך והדרדר בהדרגה, ותוחלת חייהם
מאז גילוי המחלה הייתה כשנה. מצב זה השתנה בשנות העשרים של המאה, עם סדרה של
גילויים שפיתוחם נמשך בהתמדה. בשנת 1869, גילה רופא גרמני בשם פול לנגרהנס ,
שבלוטת הלבלב ברוב בעלי החיים מכילה אלפי אזורים שבהם קיימות רקמות מיוחדות,
שונות מהרקמות הרגילות, שנקראו על שמו "איי לנגרהנס".
בשנת 1890 פיזיולוג גרמני בשם אוסקר מינקובסקי ביצע ניסויים בכלבים,
שהוכיחו שחומרים כימיים שנלחמים בסוכרת מיוצרים בלבלב. בשנת 1901,
הרופא הפתולוג יוג'ין אופי איתר את החומרים הכימיים
שמיוצרים באיי לנגרהנס, וביסס את ההנחה שהסוכרת מתפתחת כאשר פעילות התאים
נפגמת או נפסקת לחלוטין. בשנת 1921, הצליחו הרופאים בנטינג, בסט, קוליפ ומק'לאוד,
ארבעה חוקרים שעבדו באוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד ולמצות את החומר הכימי
שמופרש על ידי הלבלב.
התמצית, לה קראו "תמצית בנטינג", שאנו מכירים כיום בשם אינסולין, הייתה התרופה
היעילה הראשונה לטיפול בסוכרת. היא גרמה להצלת מיליוני בני אדם ובזכותה הוענק
למגלים פרס נובל לרפואה בשנת 1923. המחקר שתכליתו הבנה טובה
יותר של המחלה ושיפור הטיפול בה לא פסק. בשנות השמונים, הצליחו באמצעו שיטות של
הנדסה גנטית ליצור אינסולין , במקום למצות אותו מלבלב של בעלי חיים. ההתפתחות
העצומה בשיטות לבדיקות דם, נתנה לחולים אפשרות לבצע את בדיקות הדם בביתם
ולהשיג, בנוחות יחסית ועם כאב מינימלי תוצאות מדויקות של רמות הגלוקוז בדם ,
המאפשרות להם לנטר את מצבם בעצמם ולנהל אורח חיים רגיל. החוקרים עובדים עתה על
פיתוח אמצעים נוספים ושיפור שיטות קיימות כמו השתלת לבלב, השתלת משאבת אינסולין
ופיתוח שיטות לא פולשניות לבדיקת רמות הגלוקוז בדם.
של צמא מוגברוהשתנה מרובה שגורמת לאדם לחוש כמו משאבת מיםמצידה האחד נשאבים
נוזלים ומצידה האחר מופרשיםנוזלים. השם המלא של סוכרת - DIABETES MELLITUS,
מתאר חלק מהתסמינים העיקריים שלה. MELLITUS בלטינית פירושו "ממותק בדבש", והוא
מתייחס להימצאות סוכר בשתן, סימפטום שהרופאים בזמן העתיק תארו לעיתים קרובות,
ואבחנו אותו באמצעות טעימת השתן. עד למאה ה- 20, הסוכרת הייתה מחלה שלא היה לה
טיפול רפואי. הרופאים המליצו לחולי הסוכרת להתעמל, לשמור על משקל תקין ולשנות את
הרגלי האכילה, אבל ברוב המקרים מצב הסוכרתיים הלך והדרדר בהדרגה, ותוחלת חייהם
מאז גילוי המחלה הייתה כשנה. מצב זה השתנה בשנות העשרים של המאה, עם סדרה של
גילויים שפיתוחם נמשך בהתמדה. בשנת 1869, גילה רופא גרמני בשם פול לנגרהנס ,
שבלוטת הלבלב ברוב בעלי החיים מכילה אלפי אזורים שבהם קיימות רקמות מיוחדות,
שונות מהרקמות הרגילות, שנקראו על שמו "איי לנגרהנס".
בשנת 1890 פיזיולוג גרמני בשם אוסקר מינקובסקי ביצע ניסויים בכלבים,
שהוכיחו שחומרים כימיים שנלחמים בסוכרת מיוצרים בלבלב. בשנת 1901,
הרופא הפתולוג יוג'ין אופי איתר את החומרים הכימיים
שמיוצרים באיי לנגרהנס, וביסס את ההנחה שהסוכרת מתפתחת כאשר פעילות התאים
נפגמת או נפסקת לחלוטין. בשנת 1921, הצליחו הרופאים בנטינג, בסט, קוליפ ומק'לאוד,
ארבעה חוקרים שעבדו באוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד ולמצות את החומר הכימי
שמופרש על ידי הלבלב.
התמצית, לה קראו "תמצית בנטינג", שאנו מכירים כיום בשם אינסולין, הייתה התרופה
היעילה הראשונה לטיפול בסוכרת. היא גרמה להצלת מיליוני בני אדם ובזכותה הוענק
למגלים פרס נובל לרפואה בשנת 1923. המחקר שתכליתו הבנה טובה
יותר של המחלה ושיפור הטיפול בה לא פסק. בשנות השמונים, הצליחו באמצעו שיטות של
הנדסה גנטית ליצור אינסולין , במקום למצות אותו מלבלב של בעלי חיים. ההתפתחות
העצומה בשיטות לבדיקות דם, נתנה לחולים אפשרות לבצע את בדיקות הדם בביתם
ולהשיג, בנוחות יחסית ועם כאב מינימלי תוצאות מדויקות של רמות הגלוקוז בדם ,
המאפשרות להם לנטר את מצבם בעצמם ולנהל אורח חיים רגיל. החוקרים עובדים עתה על
פיתוח אמצעים נוספים ושיפור שיטות קיימות כמו השתלת לבלב, השתלת משאבת אינסולין
ופיתוח שיטות לא פולשניות לבדיקת רמות הגלוקוז בדם.
1 comment:
הסקירה ההיסטורית מצויינת
Post a Comment